מחדש לאיטלקים עם chiocciola

כמה שידוע לי לפחות، יש שתי סוגים של פסטה אפויה: לזניה וקנלוני.
כמובן שכל פסטה אחרת אפשר לאפות ובאלף דרכים שונות אבל פסטות שנועדו להיות אפויות במובן הקלסי ישנן רק שתיים. לפני כמה זמן עלה לי הרעיון לעשות פסטה אפויה שהיא מאין הכלאה בין קנלוני ובורקס שבלול טורקי ומאז זה נשאר בגדר רעיון.
כנראה שהסיום של הפרויקט ועודף הזמן שהתפנה לי עוררו יצירתיות רדומה ויישמתי את הרעיון הבדיוני הזה.
יצא משהו כל כך טוב שמיד החלטתי שהוא יועלה לבלוג ונשארה רק בעיה אחת איך קוראים לדבר הזה?
היה ברור שליצירה צריך להיות שם איטלקי אותנטי, אז נעזרתי בשותף שלי שנעזר בחברה שלו שלומדת באיטליה, ובהתחלה היה נראה שהפסטה תקרא  coclea כלומר שבלול באיטלקית,אבל בסוף הוחלט בעזרתו הנאמנה של התרגומן של גוגל  ללכת על מילה שנשמעת יותר מגניב chiocciola והמשמעות שלה היא חלזון או כרוכית כלומר @, הקטע של הכרוכית היה נחמד בעיני אז זה השם.

והמתכון ל-chiocciola (צ'יאוצ'ולה) במילוי חצילים ריקוטה ופסטו.

רכיבים:
פסטו:
שני צרורות בזיליקום
שני חופנים של צנוברים
4 שיני שום
חצי כוס שמן זית.
מלח ופלפל גרוס לפי הטעם
(בגדול גם כף עם בטן של פרמזן אבל לא במקרה הזה)

בשמל:
50 גרם חמאה
2 כפות קמח
2 וחצי כוסות חלב
2 כפות פרמזן מגורר
מלח ואגוז מוסקט לפי הטעם

מילוי:
שני חצילים בינוניים
חצי כוס שמן זית
כף וחצי פסטו
2 כפות פרמזן מגוגר
200 גרם גבינת ריקוטה
מלח ופלפל גרוס לפי הטעם.

הכנה:
מכינים בצק לפסטה קחו מרשם מכל ספר או אתר שבא לכם ההבדלים לא גדולים ושימו במקרר לשעה מנוחה.
מכינים פסטו טוחנים את כל הרכיבים למחית גסה במעבד מזון או עלי ומכתש.
להכנת המילוי קולפים את החצילים פורסים לפרוסות עבות (2 ס"מ) מברישים בשמן זית וצולים בתנור בחום גבוהה על להשחמה.
קוצצים את החצילים הצלויים ומערבבים עם שאר מרכיבי המילוי.
מכינים את הבשמל מחממים את החמאה בסיר על אש בינונית לאחר שהיא נמסה מוסיפים את הקמח מערבבים היטב ומוסיפים בהדרגה את החלב מביאים לרתיחה תוך כדי ערבוב וממשיכים לבשל עוד מספר דקות לאחר הרתיחה ואז מוסיפים את הפרמז'ן והתיבול מערבבים היטב ומכבים את האש.
מכינים את ה-chiocciola פותחים עלה פסטה ארוך באורך מטר וחצי בערך שמים פס נדיב של המילוי במרכזו מקפלים את שני הקצבות מעל המילוי ליצירת גליל ארוך מגלגלים אותו לשבלול לא הדוק מידי, מכניסים לתבנית עגולה מכסים בבשמל ואופים כ25 דקות בחום בינוני (170 מעלות) עד שהמאפה שחום ויפה.

ולתפארת מדינת ישראל.

זה לא סוד שפלאפל הוא לא המצאה ישראלית, המקורות שלו איי שם במצריים שם נהוג להכינו מגרגרי פול מצרי, קיימות גרסאות רבות ושונות בכל חלקי העולם לקציצות עשויות קטניות ומטוגנות, אני למשל נתקלתי בברזיל בקציצה מטוגנת עשויה שעועית, שכנראה נדדה לשם עם אפריקנים שהובאו לברזיל, קציצה זו מוגשת לרוב שהיא ממולאת בשריפס מיובש ונקראת אקרג'ה. הפלאפל הוא מאכל שחצה את העולם ונפוץ בהרבה גרסאות. גרסתו המוכרת לרובינו הגיע אלינו מלבנון, ובכל זאת הפלאפל מרגיש מאוד מאוד ישראלי אם זה בגלל שהמקורות שלו אזוריים או בגלל שברחוב עסקים ישראלי טיפוסי אפשר למצוא לפחות 5 סניפים שונים של פלאפליות, זה בכלל לא משנה, זה המאכל הלאומי וניכסנו אותו לעצמינו. חג עצמאות שמח לכולם.

מתכון לפלאפל הירוק הכי טעים שאכלתם בחיים, באחריות!

רכיבים:

חצי קילו גרגרי חומוס מזן גרגירים קטן מושרים במים לילה שלם (הבולגרי או כל זן של גרגר קטן אחר)

צרור פטרוזיליה

צרור כוזברה

בצל גדול

חצי ראש שום

כף וחצי קמח(עם בטן)

חצי כפית סודה לשתיה

כפית פפריקה מתוקה

כפית וחצי כמון

כף זרעי כוזברה מעוכים

שני כפות זרעי סומסום

כפית פלפל שחור

כפית מלח

חצי פלפל חריף ירוק (אופציונאלי)

חצי כוס מים(אולי לא בטוח)

שתי כפות שמן עם טעם ניטראלי (קנולה, תירס, חמניות...)

הכנה: 

מכניסים למעבד מזון או מטחנת בשר את הפטרוזיליה והכוזברה (עדיף לקצוץ קצת קודם כי זה סיבי ונתקע במכונה), בצל, שום, שמן, גרגירי חומוס ופלפל חריף למי שאוהב. מעבדים עד קבלת עיסה ירוקה גרגרית. מוסיפים את שאר המרכיבים. ומערבבים היטב, עם התערובת מתפוררת מידי מוסיפים מעט מים, טועמים ומתקנים תיבול. צרים קציצות או ביד או בעזרת מכשיר להכנת פלאפל ומטגנים בשמן עמוק. התערובת נשמרת היטב בהקפאה.

ווג'יבורגר

יש משהו נורא מספק בלהחזיק קציצה בשרנית בין שתי לחיים שמנמנות של לחמנייה מנומשת בשומשום. וזה באמת לא משנה אם אתה צמחוני, טבעוני, או סקיצופרן. בהתאם לעובדה מוכרת זו כל מזללת בורגרים שמכבדת את עצמה כוללת בתפריטה לפחות סוג אחד של "ווג'יבורגר" הלו הוא ההמבורגר הצמחוני.

לאחר חצי אכזבה לאחרונה בהזמנת הווג'יבורגר במוזס, ואני אומר חצי כי זה לא שהוא היה רע הוא פשוט לא היה מספיק טוב (מה שכן היה יקר בערך 50 לכמה עדשים בלחמניה!), וניכר שהוא הונדס כדי לצאת לידי חובה ולא כדי לספק את הצורך שנובע  באותה תאווה שורשית להמבורגר. ובייחוד שעוד טרי לשנינו הזיכרון של אותו בורגר צמחוני טעים להפליא של המקום שיותר ידוע בשניצלים שלו, לכל ישראלי שכף רגלו נחתה בחופי תאילנד. "מאמא שניצל" מספק גם חלופה לא רעה בכלל, ולטענתה של היפיופית מדובר בהמבורגר הצימחוני הטוב ביותר שהיא אכלה מימיה. אז ניסיתי להתחרות, במוזס זאת אומרת, כי להוא של מאמא אני יכול רק לשאוף ולקוות.עשיתי שילוב מסוים בין השניים ההוא של מוזס מבוסס עדשים חומות ההוא של המאמא טופו. יצא די טוב, בכל זאת המבורגר צמחוני אבל אני חייב להודות שהכנתי שניים וקציצה אחת אפילו לא הספיקה לנוח על לחמנייה לפני שהיא חוסלה...

רכיבים ל- 4 יחידות
חצי כוס עדשים חומים מושרים למספר שעות.
שני בצלצלי שלוט או חצי בצל סגול
חבילת טופו (300 גרם אני חושב)
סלק בינוני או שניים קטנים
פטריות מיובשות(אני השתמשתי בשיטקי אבל כמעט כל סוג יתאים)
3 שיני שום.
ביצה
כף קורנפלור
3 כפות שמן עם טעם ניטרלי (תירס, קנולה, חמניות)
מלח ופלפל שחור לפי הטעם

הכנה:
מבשלים את הסלק במים עד לריכוך, כחצי שעה ואז קולפים, קוצצים את בצלים ומטגנים בשמן עד להזהבה קלה,
משרים את הפטריות במים חמימים כ 20 דקות עד לריכוך וסוחטים, אם מדובר בשיטקי מפרידים את הגבעול כי הוא לא אכיל.מכניסים את כל הרכיבים למעבד מזון ומעבדים בפולסים לתערובת גושית, לא להמשיך לעבד לעיסה!
יוצרים קציצות בעזרת רינג או קערה מתאימה (זהירות הם שבריריים לפני הטיגון) ומטגנים בשמן חצי עמוק (כמו שניצלים) כ-5 דקות מכל צד.

1:0 קנלוני VS ביצים סקוטיות.

ברצוני לדווח לכם על הפסד צורם שלי במערכה אחת מתוך רבות, במלחמה עקובה מדם וכלורופיל. מלחמה שמתנהלת עוד משחרית הקיום, עוד בתקופה שה- טי רקס היה נוגס ב- ברכיוזאורוס שהיה מצדו מלחך לו עצים להנאתו. מלחמת העולמות הנצחית והמתמידה שבין הצמחונים לטורפים.

וההפסד לי כואב במיוחד כיוון שבקרב ההוא למעשה ערכתי התמודדות קשה עם עצמי. אני והיפיופית שמעדיפה לאכול את מה שהאוכל אוכל, הוזמנו לארוחת שישי בסטייל סטודנטיאלי עם הרבה חברים טובים ורעבים מבאר שבע  "החלטנו" ש"נכין" שתי מנות, צמחונית ובשרית, כלומר היא החליטה ואני הכנתי. באותו השבוע קראתי במגזין האוכל של הניו-יורק טיימס כתבה על ביצים סקוטיות, מתכון שמיד עורר לי את החך, יש בו כל מה שצריך, ציפוי פריך של טיגון עמוק מעטפת מגרה של בשר מתובל וביצה קשה במרכז. כמובן שזו הייתה הבחירה הראשונה שלי למתמודד בפינה הבשרית. ובפינה השנייה החלטתי (הפעם הרוב היה החלטה שלי), להכין קנלוני במילוי דלעת וערמונים (הערמונים באו ממנה). 

ובארוחה כישלון חרוץ כזה לא הרגשתי מאז המועד א' בקורס C  מגש הקנלוני חוסל דקות ספורות משריקת הפתיחה של הארוחה, ובביצים הסקוטיות כמעט ולא נגעו, הייתה תחרות צדדית די גדולה של פשטידות ומוקפצים ועוד שלל דברים טובים שהחבר'ה הכינו ובכל זאת, בודדים היו האמיצים שבחרו לאכול מהביצים שנראו ענקיות ודורשות התחייבות למול השפע שיש לטעום.

קנלוני דלעת וערמונים.

רכיבים:

חבילה של  גלילי פסטה קנלוני

3 כפות פרמג'ן מגורר.

למילוי:

400 גרם דלעת

12 ערמונים קלויים וקלופים

8 שיני שום.

20 גרם חמאה

3 כפות שמן זית

3 עלים של מרווה

חופן עלי אורגנו טרי

200 גרם גבינת ריקוטה

2 כפות פרמג'ן מגורר

מלח ופלפל לפי הטעם

לרוטב הבשמל:

2 כפות עם בטן של קמח לבן פשוט

40 גרם חמאה

חצי ליטר חלב

3 כפות פרמג'ן מגורר

קורט אגוז מוסקט

מלח לפי הטעם

הכנת המילוי:

מחממים את החמאה והשמן במחבת רחבה עם  על אש בינונית, כשהשמן חם מוסיפים את הדלעת (חתוכה לקוביות קטנות), לאחר מספר דקות מוסיפים את השום (קצוץ), לאחר מספר דקות נוספות מוסיפים את העשבים(קצוצים) וערמונים ומטבלים במלח ופלפל שחור גרוס, נותנים דקה נוספת על האש ומעבירים לקערה, לתערובת מוסיפים את הגבינות ומערבים היטב.

ממלאים את גלילי הקנלוני במילוי ומסדרים בתבנית בצפיפות.

הכנת הבשמל:

בסיר על אש נמוכה ממסים את החמאה לחמאה מוסיפים את הקמח ומערבבים עד שהקמח נטמע בחמאה, מוסיפים בהדרגה את החלב תוך כדי ערבוב נמרץ עד שכל החלב נטמע, ממשיכים לערבב לסירוגין עד לרתיחה ואז מוסיפים את הפרמג'ן ומתבלים במלח ואגוז מוסקט ומסירים מן האש.

שופכים את הבשמל מעל הקנלוני ודואגים שכולו מכוסה היטב, אופים בתנור שחומם מראש ל170 מעלות מכוסה בנייר כסף במשך 30 דקות, מפזרים את שאר הפרמז'ן מעל המאפה ומעלים את הטמפ' ל200 וממשכים לאפות עד שמתקבל גוון שחום ויפה  (כ-10 דקות נוספות).

פורים אופנה והמתוקים שבינהם

כן זה פוסט מיוחד לפורים וכן יופיע בו מתכון לאוזני המן אבל לא לפני קצת דיברי תוכחה.
קשה שלא לשים לב לטרנד המטורף של הקאפקייקס ששוטף אותנו בזמן האחרון.
ישנן חנויות המתמחות בעוגות הזעירות והמוגזמות הללו, אתרי האוכל הוצפו במתכונים, ישנם ספרים שלמים שיצאו לאחרונה והתוכן שלהם כולו מסור לתכלית אפנתית וצבעונית להחריד אחת קאפקייקס.
למה החפירה הזאת ומה לעזאזל הקשר לפורים אתם שואלים, אז אני יסביר:
אוזני המן המאכל המסורתי של החג הכי צבעוני, הכי רווי אלכוהול, ועמוס חטאים, החג הכי משוגע אקסצנטרי ומוחצן,  סובלות במשך שנים מחוסר מעוף של קונדיטורים. והרייטינג שלהן בהתאם, שלא כמו סיפורי הצלחה מיוחצנים אחרים.
קחו למשל את הסופגניות ומה קצת חשיבה מחוץ לצנצנת הריבה עשתה להן.
הסופגניות הפכו מושא ליופי והערצה, ה"מותג" אם תרצו של חג החנוכה יותר מכדים עם שמן, מנורות, מכבים, סיפורי מעשיות, ואפילו החנוכייה, הסמל הכי מובהק של חג החנוכה הוא הסופגנייה ובצדק.
תראו את ההבדל אוזני האמן של רולדין לפורים ומצד שני הסופגניות של רולדין לחנוכה (בחרתי ברולדין סתם כי הם מיצגים קונדיטוריה טיפוסית).
אין לי תלונות על הטעם (גם כי לא טעמתי), והמילויים נראה שיש בהם מן היצירתיות אבל למה כולם נראות כל כך אפורות ולא מושכות, איפה הסקס אפיל שזוכות לו הסופגניות? איפה אבד טרנד הקאפקייקס?
מתקן עולם וצדיק שכמותי החלטתי לחלץ שלוש מתכונים לאוזני המן צבעוניות קצת יותר.
יש עוד מה לשפר אפשר לחשוב אולי גם על ציפויים צבעוניים (כמו בעוגיות ג'ינג'ר של חג המולד) אבל זו התחלה.

בצק  שקדים בסיסי לאוזני המן

2 כוסות קמח
כוס שקדים קלופים טחונים
כוס אבקת סוכר
ביצה בינונית שלמה
200 גרם חמאה
גרידה מחצי מלימון
כפית מים.

הכנה:
חותכים את החמאה לקוביות ומכניסים את כל המרכיבים פרט למים למעבד מזון.
מפעילים את מעבד המזון בפולסים עד שבצק נראה כמעט אחיד אז מוסיפים את כפית המים ומפעילים שוב למספר שניות בלבד. חשוב לא לעבד את הבצק יתר על המידה, תוספת המים עוזרת לבצק להקשר.
מניחים במקרר לפחות לחצי שעה.

בצק ירוק בתוספת ממרח פיסטוקים

כוס פיסטוקים קלופים לחלוטין.
חצי כוס אבקת סוכר.
400 גרם בצק בצק שקדים בסיסי לאוזני המן

הכנה:
קולפים את הפיסטוקים ע"י השרייתם במים חמים למספר דקות. וטוחנים במעבד המזון ביחד עם הסוכר עד שמתקבל בצק הדומה במרקמו למרציפן אולם  הוא בצבע ירוק זרחני.
לשים את התערובת ביחד עם הבצק עד קבלת בצק אחיד אם יש צורך מוסיפים מעט קמח.

בצק סגול בתוספת ממרח פירות יער.

כוס פרי היער המועדף עליכם או תערובת
חצי כוס אבקת סוכר.
400 גרם בצק שקדים בסיסי לאוזני המן
שתי כפות קמח

הכנה:
 באופן דומה פשוט טוחנים במעבד המזון עד קבלת משחה ולשים את התערובת ביחד עם הבצק ותוספת הקמח עד קבלת בצק אחיד.

בצק שוקולד.

2 כפות אבקת קקאו
400 גרם בצק בצק שקדים בסיסי לאוזני המן

הכנה:
מוסיפים את הקקאו ולשים לתערובת חלקה (אם כי ניתן לעצור בדרך ולקבל אפקט שיש)

אני לא ילאה אותכם בשאר העניין פשוט בחרתי במילויים די סטנדרטים: אגוזים, חלווה ושוקולד, ממרח שוקולד, וממרח תמרים.
כמו שהיפה והחנון לימדו אותנו זה לא באמת משנה מה יש בפנים כל עוד האריזה יפה.

להכנת אוזני ההמן משטחים את הבצק לגובה חצי סנטימטר וקורצים עיגולים (באיזה קוטר שתבחרו) שמים מעט מהמילוי במרכז כל עיגול ומקפלים שלוש שוליים למרכז העיגול כך שנוצרת אוזן. אופים כרבע שעה בתנור שחומם מראש ל- 150 מעלות.מצננים ובוזקים אבקת סוכר.

ולנטיין וקדושים מעונים אחרים...

יום הולנטיין לפי ויקיפדיה (ויקיפדיה באנגלית כי יש הבדלי גרסאות), נחוג לזכרם של לפחות שלושה קדושים מעונים שונים בשם ולנטיין. כל קשר בינהם לרומנטיקה קלוש בהחלט, זאת פרט למספר אגדות שככול הנראה הומצאו לאורך השנים כשם ששלושת הקדושים אוחדו לקדוש אחד, לפחות בתודעה הנוצרית.

ובכל זאת אני וההיא שאוהבת חיות קצת פחות ממה שהיא אוהבת אותי, החלטנו לחגוג את החג בארוחה זוגית רומנטית לאור נרות, מיותר לציין שלצערי(אני הקדוש המעונה התורן) אף יצור חסר ישע לא קיפח את חיו במהלך הפקת הארוחה.

האתגר היה כדקלמן: על הארוחה להיות צמחונית כמובן ולהכיל את שני המרכיבים הבאים ערמונים שהגברת מאוד אוהבת ופולנטה שמאז ארוחה מאוד מוצלחת במסעדת מחנה יהודה גם נוספה לרפרטואר המוגבל שהחך שלה מוכן לסבול. 

פולנטה ב"מחנה יהודה"

החלטנו שנלך לסופר כדי לקבל השראה, זה בדרך כלל מה שאני עושה שאין לי מושג מה להכין. אני פשוט מגיע לסופר והשפע של חומרי הגלם כבר מיצר בעצמו ערב רב של מתכונים טעימים (יצא לי קטע של אייל שני). 

וזה מה שיצא:

סלט אגסי אנג'ו וערמונים-

2 אגסי אנג'ו -האדומים האלה עם הפאסון המלכותי והקליפה העבה (גם אגסי בוסק יתאימו אבל הפשוטים לא)

כף גדושה של חמאה (כ 25 גרם) 

חופן גדול של ערמונים קלופים

לב של חסה ערבית

חלק קטן של בצל סגול (משהו כמו רבע בצל בינוני)

גבינה כחולה איכותית שאתם אוהבים רוקפור או גורגונזולה למשל

לויניגריט חרדל וסילן:

ארבע כפות שמן זית  

שתי כפות מיץ לימון

כפית חרדל גרגרים איכותי

כף סילן

מלח ופלפל שחור גרוס לפי הטעם.

הכנה:

קולפים את האגסים וחותכים אותם לשישה פלחים (כל אחד) ללא הליבה כמובן.

מקרמלים את האגסים במחבת עם החמאה על אש בינונית עד שצבעם מעט משחים מכל החזיתות.

מפוררים את הערמונים ביד לחלקים גדולים ולא אחידים ומוסיפים אותם לקלייה של מספר שניות עם האגסים.

פורסים את הבצל הסגול לחצי ואז לקשתות דקות.

מערבבים את כל רכיבי ויניגרט בקערה קטנה.

מערבבים את עלי החסה, הערמונים, הבצל והאגסים בקערת הגשה עם חלק מהוויניגרט ומפוררים מעל את הגבינה. 

קרם פולנטה סגול, ביצה עלומה ורוטב של בצל ירוק- 

לפולנטה:

חצי כוס אינסטנט פולנטה

כוס ורבע מים.

20 גרם חמאה

מעט גבינת פרמזן

חצי כוס שמנת לבישול

סלק בינוני

כף עלי טימין טרי

2-3 שיני שום

כף וחצי שמן זית.

מלח ופלפל שחור גרוס לפי הטעם

לביצה העלומה:

2 ביצים

כף חומץ

סיר עם מים על סף רתיחה.

לרוטב הבצל ירוק:

שלושה בצלים ירוקים.

חצי כוס שמן זית

רבע כוס מים

מלח לפי הטעם

הכנה:

הפולנטה- קלף את הסלק וחתוך אותו לקוביות קטנטנות, במחבת חמם שמן זית על אש בינונית והוסף את קוביות הסלק.

לאחר כשלוש דקות הוסף שום קצוץ דק ואת עלי הטימין ותבל במלח ופלפל, המשך לבשל עוד  כשלוש דקות והסר מהאש. 

בסיר קטן בשל את הפולנטה עם המים תוך כדי ערבוב מתמיד, כשהמרקם מסמיך הוסף את החמאה ותערובת הסלק.

בשל במשך מספר דקות נוספות ולסיום הוסף את השמנת והפרמזן, הסר מהאש ותקן תיבול.

הביצים- בסיר עם מים על סף רתיחה הוסף כף חומץ, צור מערבולת בעזרת כלי ערבוב במרכז הסיר, פתח ביצה למרכז המערבולת המתן עד שהלבן מבושל לחלוטין והצהוב עדיין רך ונוזלי(כ 2 וחצי דקות תלוי בגודל הביצה), והוצא באמצעות כף מחוררת.(עדיף להגיש מיד לאחר שלב זה)

הרוטב- חלוט את הבצל הירוק בסיר עם מים רותחים במשך 3 דקות. קצות את הבצל החלוט וטחן לרוטב חלק ביחד עם השמן והמים. לסיום תבל במעט מלח.

התחלה לא מעניינת

היפה שלי ואני יוצאים ביחד כבר קרוב לשנה, ההתחלה דומה אני מניח לכל קשר בחבלי לידתו אוסף של דייטים גישושים הכל פרט לאמת מחרידה אחת, היא צמחונית! איך מסבירים את זה להורים, מה יגידו החברים, כבר היה עדיף שתיהיה מעריצה שרופה של אבי ביטר, או ג'סטין ביבר. צימחונית איך אפשר לתמרן את זה?

אני בטוח שכל מי שיקרא את המילים האלה יחשוב שאני מגזים לחלוטין אבל עליו להכיר את הנפש הפועלת.

זו תמונה "בארוחה ברברית" במסעדת NG בנווה צדק לכל מי שאוהב את החיות שלו מתות ועשויות למחצה המקום זה הוא סוג של גן עדן. כתבה על ארוחה ברברית ב-NG

הרבה פעמים בחיי יצא לי להגיד את המשפט "זה מה שהאוכל אוכל" על סלטים ומנות צמחוניות ולא דמיינתי אפילו שיום אחד אני ידחוף את גבולות היצירתיות רק כדי לגוון את התפריט של בחורה אחת שאיבדה את דרכה וסטתה הישר לתהום הנשייה של הצמחונות.

בכול זאת אני חייב להודות  שהאתגר כלומר היצירה של מנות צמחוניות חדשות ומעניינות מסב לי הנאה רבה, ועיטים  רבות אני מופתע לטובה מהתוצאה.
הפוסטים הבאים שיפורסמו בבלוג זה יכללו "מתכוני על" צמחוניים כמובן שאני מקווה שלא תאבדו את דרככם בגללם....